תחרויות A – תחרויות המטרה, הן החשובות מכל. מטרת תוכנית האימונים היא הצלחה בתחרות A ולמעשה כל התקופות בתוכנית, והמבנה הייחודי שלה נועדו להביא למקסום ביצועים ושיא של כושר בדיוק במועד תחרות המטרה. גם בעונה הנמשכת כשנה לא מומלץ שיהיו מעבר לשלוש תחרויות A.

תחרויות B – תחרויות פחות חשובות מתחרויות A אך עדיין בעלות חשיבות גבוהה בתוכנית הן תחרויות B . אלו התחרויות המהוות את יעדי האימון ולמעשה המדד שלנו להצלחה בתחרות A .אנו משתמשים בהן לוודא שאכן רמת ההתקדמות שלנו תואמת את התכנון ואנחנו בדרך הנכונה להשגת המטרה. זאת גם הסיבה שצריך יותר מתחרות B אחת, על מנת שתהיה יתירות, במידה ומאיזו שהיא סיבה לא צלחנו אותה. מאידך לא היינו רוצים יותר מדי תחרויות כאלו, כדי לא להעמיס על התוכנית. לרוב נגדיר שתיים עד ארבע תחרויות B בתוכנית האימונים. כמו כן ישנה עדיפות שתחרויות B יהיו דומות ככל שניתן לתחרות A הן ברכיב הכושר הנדרש והן בתנאי הסביבה. כך כשלדוגמא אם אנו מתכוננים לקראת תחרות מטרה של מרתון ירושלים נעדיף תחרות B למרחק חצי מרתון ובטופוגרפיה הררית מאשר תחרות B מישורית של 5 ק"מ. הצלחה או כישלון בתחרויות B ישפיעו ישירות על התוכנית כיוון שכאמור הן המדד להתקדמות שלנו, לכן לקראת כל תחרות B תהיה הורדה מקומית בעומס האימונים על מנת לשקף את רמת הכושר הנוכחית ללא מיסוך של עייפות תקופתית.

תחרויות C – שאר התחרויות, אם אנו בוחרים להכניס עוד מהן וזה בפירוש לא חובה, קרויות תחרויות C. בניגוד לתחרויות A וB אין כל חשיבות להצלחה בהן. הן לא ישפיעו על שינוי התוכנית. מבחינתנו הן אימונים עצימים ותו לא. ובמידה ואנו בוחרים לשלבם בתוכנית זה, למטרות טסטים והתנסויות כמו: בדיקת ציוד חדש, טקטיקת תחרות חדשה, פרוטוקול תזונה שונה או סתם בשביל הכיף.