נתניה, ביוני אי שם בתחילת שנות ה-90. ריח זיעה חמוצה מעורבבת באדי משחת בנגיי הולם בנחירי, ניידות המשטרה כבר פרושות לאורך מסלול המרוץ בכביש, ואני בטייטס טורקיז מזעזע (סגנון שנות ה-90) על קו הזינוק עם יאיר קרני האלוף, דרוכים כמו צי'טות רעבות בסוואנה, לפני המרדף.

רק שתדעו: התחלתי לרוץ רק בגיל 21 אחרי שירדתי בשנה אחת 47 קילו, ומאז לא הפסקתי לרוץ.

עד אז, הליכה תמיד נתפסה אצלי כפעילות נחותה, משהו פסיבי, שלא קשור לספורט. במרוץ המדובר, גיליתי את מה שיהפוך אותי, לרץ צנוע, ולמקצוען בתחום האימון לריצה.

בוםםם… ירייה, והדבוקה המובילה בראשות יאיר קרני האלוף ואני פורצת קדימה, ומכתיבה את הקצב לאורך 5 ק"מ הראשונים, כשפתאום, מגיח לו מאחור רץ צעיר, ולא מוכר לאריות הכביש. הוא רץ בצורה חריגה אקסטרא אורדינרית: מרביץ ספרינט באמוק, עוצר, ועובר להליכה, ושוב ספרינט סילוני, בולם, ועובר להליכה…

כל פעם שיאיר האלוף ואני עוברים את פורסט גאמפ בסשן ההליכה שלו, מיד הוא עוקף אותנו במאוץ אדיר, ושוב מוביל עלינו קצת, בקטנה, בדרדלה, בפיצי… עדיין, היה ברור לנו שזה רק עניין של זמן עד שהוא יישבר, כי בתכ'לס, הוא לא רץ בשטאנץ.

לקראת סיום התחרות, בקילומטר ה-9.8 זה כבר היה נראה די סגור, שיאיר ואני מתמודדים על מקום בחמישייה הראשונה, כשפתאום, אאוט אוף דה בלו, מגיח הפורסט, ובוויש אדיר סטייל יוסיין בולט משאיר לי וליאיר אבק, והכל בנונשאלנט!

ורק שתבינו: עשיתי שם שיא אישי של 33 דקות…

רק בטקס הסיום, זה היכה בי כמו פטישו של תור, כמו הברק של אודין, הרי פורסט השתמש במשך כל המרוץ בשיטת האימון הוויקינגית, והקלאסית "פארטלק", בשוודית – משחקי מהירות!

מיד הוצפתי בתובנות שטחיות/מתקתקות:

1. שילוב של ריצה, והליכה יכול להביא לטופ!
2. לא להמעיט בערכו של אף אחד/ת.
3. לא להיות מקובע.
4. "ברבור שחור" זה לא רק בכלכלה.
5. נסחפתי.

בתמצית,"פארטלק", זה כמו ג'אז במוסיקה, היא שיטת אימון בה הכל מותר כל עוד דרגת המאמץ אינה קבועה.

באותו יום התלבטתי אם לפרוש מהחיים האלו אל מנזר שאולין בסין, לחיות שם כנזיר זן, ולהקדיש את חיי לקונג-פו, או לשנות את הכיוון המקצועי שלי ממכירות ושיווק, ולעבור לאימון רצי עילית.

לאחר התלבטות קצרה בין שתי האפשרויות המפתות, המשפחה החליטה.

אחרי חודש, מצאתי את עצמי מנהל את התוכנית לבריאות והרזיה של מכון וינגייט, ומנחיל את תפיסת הפארטלק, בתכניות אימון המשלבות הליכה, וריצה למאות כבדי משקל שמצאו את עצמם מתרוצצים ברחבי גן לאומי חוף השרון.

פורסט הגאון פישט לי החשיבה, ואת הדרך בה צריך לגשת אל כל מי שרוצה להכניס פלפל לחיים.

הדרך לוואלהאלה מגיעה דרך גמישות מחשבתית.

#לקחתאתהחייםבפרטלק.

חנן בראון