מרתון ברלין סיכום אישי, זה מה שכתבתי לקבוצה שלי Easy-Speed Running Club למחרת המרתון:
"מרתון ברלין, זה נגמר עם מכות יבשות בכל הגוף, שריטות, כוויות… ועוד תחרות שלא סיימתי. אחרי זינוק מחושב, כניסה טובה לתחרות, קצב מושלם, בק"מ ה-9, אחרי סיבוב חד, הגלגל הקידמי שלי נכנס בחריץ של מסילת רכבת, עפתי עם הכיסא, אמנם החזירו אותי למסלול אבל ההברגה של הגלגל הקדמי נדפקה ולמרות הניסיון לחזור הגלגל ננעל בק"מ ה 13. היו תנאים מושלמים, מזג אויר נוח ללא גשם, קריר, מסלול סופר מהיר ורחב. רוצה לומר תודה על התמיכה מקרוב ורחוק, מתסכל אותי ליפול כל פעם מחדש, מעדיף לשלוח הודעות של הצלחות… אבל… 'כישלון הוא לא ההיפך מהצלחה, הוא חלק ממנה'. זה יגיע ואז זה יהיה מתוק.שהשנה הזו תלווה בהצלחה לכולנו, אוהב ".
מרתןן ברלין, הליגה של הגדולים, 69 מתחרים ב Wheelchair Racing, הטופ העולמי, צפופים על קו הזינוק, לכל אחד משורטט על הרצפה בגיר ריבוע עם מספר המיקום שלו (בהתאם לתוצאה הטובה ביותר), אני מתמקם במספר 30. מבט ימינה, מבט שמאלה, מוקף מתחרים, לוקח אויר מבט לרצפה, עוצם עיניים ונכנס לתחרות… 5 שניות… זינוק. 5 מטרים לפני התנגשות הבחור מימין מתהפך, זה שלפני בולם ואני נכנס בו…. יופי של התחלה, יוצא מהפלונטר ומתחיל להתגלגל 3 ק"מ ומתייצב על 20 קמ"ש… עוד שני ק"מ ומתייצב על 21 קמ"ש… (קצב ממוצע ל 5 ק"מ ראשונים 20.5 קמ"ש) המטרה סאב שעתיים (קצב ממוצע 21 קמ"ש). מרגיש טוב, מלא אנרגיה… ממשיכים לעלות קצב בק"מ ה 8 מתייצב על 22 קמ"ש… ק"מ 9… סיבוב חד… וההמשך ידוע.